img_1

אמיר פיי גוטמן

האם מקרה פיי-גוטמן יכול לקרות גם לכם? כל מה שצריך לדעת על טעיות רפואיות

הודות לחוות דעת שנייה, אמיר פרישר־גוטמן גילה שאבחנת הסרטן שקיבל ככל הנראה הייתה שגויה. ברפואה אין תחום חף מטעויות, וכדי לצמצם טעויות החולה צריך לשאול כמה שיותר שאלות ולהתעקש

 "רופאים לא חפים מטעויות, גם אם הן עולות בחיי אדם", אומר ד"ר ג'. "טעויות הן חלק בלתי נפרד ככל הנראה לא מדובר בסרטן.    

"תקלות קורות, מה בכלל השאלה?", אומר ד"ר ג', שסיים התמחות לפני כשלוש שנים. "מי שלא עושה לא טועה. אבל בעוד שאפשר למנוע טעויות שנגרמות בגלל עייפות או מחוסר בכוח אדם, אי אפשר למנוע טעויות שהן חלק מעקומת הלמידה. אנחנו יודעים שאם כולם היו הולכים רק למומחים, לא היה נולד הדור הבא של הרופאים, וממילא אי אפשר שהמומחה הכי טוב יטפל בכולם. ובכל מקרה, הרי גם הוא טועה לפעמים. זה הדיסוננס הקבוע ברפואה. המשימה של המערכת הרפואית היא לדאוג שהפיקוח וההכשרה ייעשו במינימום טעויות".  "טעות רפואית" מוגדרת כמעשה לא מכוון שלא השיג את התוצאה המיועדת, שימוש בתוכנית שגויה להשגת מטרה, או סטייה בתהליך הטיפול שעלולה לגרום נזק למטופל. זאת, בניגוד לרשלנות רפואית, שמוגדרת בחוק בפקודת נזיקין. "ברפואה, כמו בכל משלח יד, אם איש המקצוע לא השתמש במיומנות או נמנע ממעשה או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון העוסק באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - זו התרשלות", מסביר עו"ד אמנון פיראן, מומחה לרשלנות רפואית. "אומנם הפסיקה חידדה את ההגדרות, אבל החולה הממוצע תמיד יראה את התוצאה כפאשלה של מישהו בשרשרת האחריות הרפואית, בדרך כלל של האדם שאיתו הוא בא במגע ישיר". 

על פי הסטטיסטיקה, טעויות רפואיות יש - והרבה. דוח של ה־Institute of Medicine שהתפרסם ב־1999 בארה"ב, העלה שמספר האנשים הנפטרים בבתי החולים כתוצאה מטעויות, גבוה מזה של הנפטרים כתוצאה מתאונות דרכים, מסרטן או מאיידס. דוח של הסוכנות לאיכות הבריאות, מחקר ואינדיקטורים לביטחון החולים משנת 2004, מעריך כי בארה"ב היו 575 אלף מקרי מוות בבתי החולים בעקבות טעויות רפואיות בין השנים 2000־2002. כמו קודמיו, גם הדוח הזה לא בחן את שיעורי התמותה מחוץ לבתי החולים, כלומר אלו הנובעים מטעויות בטיפול בבית, בבתי אבות או חולים המבקרים במרפאות חוץ או במרכזי ניתוחים אמבולטוריים.  "זה די מדהים, מפני שלרוב לא שומעים על מקרים כאלו", אומר עו"ד פיראן. "במקרה של פטירה בבית חולים המשפחה מתאבלת וממשיכה הלאה. היא לא חושדת למשל שניתנה תרופה לא נכונה, או שניתנה במינון לא נכון. ברפואת חירום טעויות קורות, וזה טבעי, אבל לא צריך סטטיסטיקה כדי לדעת שיש גם טעויות בוטות ולכאורה גלויות שנעשות תוך כדי ניתוח, למשל".  כמומחה בטיפול ברשלנות רפואית, עו"ד פיראן יודע כמה קשה למצוא רופאים שיעידו על כך שנעשתה טעות, גם אם בתום לב. "דבר ידוע הוא קשר השתיקה בין הרופאים, אשר ברובם אינם מוכנים להעיד נגד עמיתיהם ולהעמיד אותם אל עמוד הקלון. רוב הרופאים הפעילים אינם ששים לכך, כדי לא לקבל שם של 'בוגדים' ובכך להפוך למנודים. ומי כמוהם יודע שיום אחד גם הם עלולים לטעות. בחלק מתביעות הרשלנות נאלצים התובעים להביא מומחה ידוע שם מחו"ל, אולם לעתים תביעות נקברות בהיעדר מומחה רפואי שמוכן להעיד".

פתולוגיה במשבר 

 ב־2012 התריע מבקר המדינה על כך שאין בקופות החולים ובבתי החולים תהליך של הפקת לקחים או למידה מטעויות, והאשים את משרד הבריאות בכך שלא קיים מאגר מידע ארצי שירכז את הטיפול בנושא וכי הטיפול בקבילות מתארך. בעקבות דרישה זו התפרסם החודש לראשונה דוח של משרד הבריאות שבו מתוארים מאה מקרים של טיפול שגוי או רשלני. יש להניח שבדוח הבא תיאור המקרה של פרישר־גוטמן יככב.  במשרד הבריאות קיים "נוהל חובת הודעה של מוסד רפואי על פטירות ואירועים מיוחדים". בנוסף לכך, מוסרים מהמשרד "המערך לבטיחות הטיפול מעודד את המוסדות הרפואיים לדווח על אירועים שאינם מחויבי דיווח על פי הנוהל ועל כמעט אירועים למען שיתוף ידע לאומי, קידום אקלים של בטיחות הטיפול ושיפור תהליכי עבודה למניעת אירועים חריגים. משרד הבריאות בנה מערכת לדיווח ממוחשב ישיר מהמוסדות הרפואיים למשרד הבריאות על אירועים חריגים, פטירות מיוחדות ואירועים שאינם מחויבי דיווח. מערכת זו משפרת ומקילה את הדיווח ומשמשת כמערכת לניהול ידע בתחום".  על פי נתוני המשרד, בשנת 2015 דווחו 461 אירועים חריגים מחויבי דיווח על פי הנוהל ו־106 אירועים שאינם מחויבי דיווח וכמעט אירועים. מתחילת השנה דווחו 303 אירועים חריגים מחויבי דיווח ו־87 אירועים שאינם מחויבי דיווח וכמעט אירועים. "כרגע המערכת מחוברת במחצית מבתי החולים בישראל, ובשבועות הקרובים תחובר למרבית בתי החולים הכלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים", נמסר מהמשרד.   צריך להיות ברור: אין ברפואה תחום חף מטעויות, השאלה מה עושים עם זה. בארה"ב למשל, יותר מ־60 בתי חולים עובדים עם התוכנה הישראלית medCPU, שפותחה כדי למנוע טעויות רפואיות הנובעות בין היתר מהצלבת מידע רפואי של החולה בצורה חלקית. המערכת מפיקה התרעות בזמן אמת, כאשר מאובחנת סטייה באיכות הטיפול בחולה. אצלנו מסתפקים בשלב זה בריכוז הטעויות שנעשות ופחות במניעתן. 

עו"ד פיראן. "טעויות בולטות וגלויות" "מחקרים גדולים שנעשו בארה"ב על אלפי חולים הראו כי יש 1.4% טעויות באבחון סרטן", אומרת ד"ר סיון אגרנט, אונקולוגית ומנהלת הפיתוח המדיקלי של medCPU. " הטעויות לא מתפרשות באופן שווה על כל הגידולים, ויש גידולים שצריך לשים אליהם לב יותר. בלי להתייחס למקרה הספציפי של פרישר־גוטמן, שאותו אינני מכירה, יש המון מחלות נדירות דלקתיות שיכולות להיות בעלות תסמינים מאוד דומים לאלה של לימפומה".  אבחון הסרטן נעשה באמצעות בדיקה של רקמה מהחי שמתבצעת במכונים הפתולוגיים. "הפתולוגיה נמצאת במשבר שאנשים לא מודעים אליו", מתריעה פרופ' ד', שעובדת כ־40 שנה במערכת הבריאות הציבורית. "יש כיום כמאה פתולוגים, כולל המתמחים. זה מעט מאוד. אין דור צעיר ואין מספיק תקנים. לצד זה, הדרישות בפתולוגיה גבוהות מאוד. במשך שני העשורים האחרונים סיווג הגידולים והאבחון שלהם נעשה הרבה יותר מסובך ומורכב. חלק גדול מהאבחנות נעשה כיום על ביופסיות קטנות של קטעי רקמה מזעריים.  "צריך להבין שהפתולוג עושה את האבחנה תוך כדי זה שהוא מביא בחשבון, בין היתר, את הממצאים הקליניים והבדיקות הביוכימיות. בבתי חולים גדולים ובינוניים משתדלים למצוא אנשים שיתמחו בשטח מסוים בתוך פתולוגיה, אולם בבתי חולים קטנים זה לא המקרה. העומס הולך וגדל כל הזמן ואי אפשר לווסת אותו או לדחות את התשובה, כי החולה צריך המשך טיפול".   ועדיין, לא כל הבדיקות הן חד־משמעיות. "ידע ביולוגי זה לא מתמטיקה", אומרת פרופ' ד'. "יכול להיות שהרופא בחן את כלל הדברים והיה נראה לו שאבחנה מסוימת היא הנכונה. זו לא רשלנות רפואית. הבדיקות לא תמיד נותנות את מלוא התשובות, ובהחלט יכולה להיות טעות בשיקול הדעת. בתי המשפט נותנים לאנשים את ההרגשה שזה צריך להיות מקצוע ללא אפשרות לטעות. וזה פשוט לא נכון".  תחום נוסף הרווי בטעויות הוא טיפולי הפוריות הפופולריים. לדברי ד"ר איליה בר מהמרכז הרפואי לפוריות, זוגות רבים עוברים טיפולים בשיטת ניסוי וטעייה. כלומר, בדיקה ואבחון חלקי ובסיסי, שלאחריו הם עוברים סדרת טיפולים שלא תמיד נכונים עבורם. "רק כחמישית מהזוגות ישיגו הריון בטיפול כזה", הוא אומר. "אנו פוגשים מטופלים שמגיעים אלינו לאחר ששרפו שנים באכזבות ובסבל בגלל שלא אובחנו כראוי והופנו למסלולי טיפול שהם לא צריכים".

לתת את הדעת 

בפוריות, בסרטן ובעצם בכל הליך רפואי, כדי לצמצם טעויות החולה צריך לשאול כמה שיותר שאלות ולהתעקש על קבלת תשובות. "זה לא ניג'וס, זה יכול להיות עניין של חיים ומוות", אומרת ד"ר מ', רופאה באחד מבתי החולים הגדולים. "את יודעת איזה עומס יש לי בתורנויות? אם לא יבואו וישאלו אותי, אני בהחלט יכולה לשכוח. נכון, זה נורא. ואת יודעת עוד משהו? לא תמיד יש לי זמן להתייעץ עם עוד רופא, למרות שאני רוצה. חוות דעת נוספת היא עניין חשוב מאוד. לא להתבייש".  אנשי האגודה למלחמה בסרטן מצטרפים להמלצה. "התייעצות נוספת היא זכות בסיסית המעוגנת בחוק זכויות החולה", הם אומרים. "אומנם מספר המקרים שבהם מתבצע אבחון שגוי נמוך, אך מטבע הדברים במחלה מורכבת כמו מחלת הסרטן ייתכנו לעתים פרשנויות שונות לפענוח הממצאים וגישות שונות לטיפולים. אין מקום לחשש ולאיבוד אמון ברופאים ובמערכת הרפואית, אך יש מקום לבדוק, לשאול, לברר ולבקש לעמוד על טיבם של הפרטים כדי להיות שלמים ומעורבים בהחלטות". דוח של משרד הבריאות האמריקאי, שהתפרסם בספטמבר 2015, מצא כי 12 מיליון אבחנות שגויות ניתנות מדי שנה בארה"ב. ובהמשך, סקר Gallup שנערך השנה בארה"ב הראה כי 60% מהמטופלים שביקשו לקבל חוות דעת שנייה קיבלו מידע חדש ששינה את האבחנה או את הטיפול שנקבע עבורם, כמו פרישר־גוטמן, שהתעקש על חוות דעת נוספת וזכה בבשורה טובה.

בר סיטון. "רופאים הם רק בני אדם" גם בר סיטון (25) החלים בזכות התעקשותו על קבלת חוות דעת רפואית נוספת למצבו הרפואי. סיטון, יועץ תקשורת המתמחה בתחום הבריאות, נאלץ למצוא פתרונות חדשים לאחר שמחלת הסרטן חזרה לגופו באופן אלים, ורופאיו בארץ נשארו חסרי אונים. לאחר חיפוש קדחתני ברשת, הוא פנה בבקשה לחוות דעת רפואית מפרופ' הוג אויגן, מנהל המרכז הרפואי PROCURE ומהמומחים המובילים בעולם להקרנות פרוטונים, הליך חדשני ומדויק שלא קיים בארץ. לפי עצתו, סיטון קיבל את הטיפול בניו ג'רזי. "היוועצות עם גורם רפואי בכיר, נוסף לרופאי המדהימים בארץ, הצילה את חיי", הוא מצהיר. "מאותה נקודה לפני שנתיים, לקחתי על עצמי לעזור לחולים שפחות מודעים או מעודכנים בחידושים, לקבל חוות דעת רפואית מפרופ׳ הוג, ואני מעביר לו את הפניות שאני מקבל".  לדבריו, הסיפור של פרישר־גוטמן מעביר מסר ברור לחולים ולבני משפחתם. "יכולת ההבראה טמונה פעמים רבות באחריות שלוקח המטופל על ניהול מחלתו, טיפוליו והבראתו באמצעות הצפת שאלות קשות, חיפוש פתרונות חדשים וקבלת דעות נוספות", הוא אומר. "ובכלל, זו תזכורת לכך שלטוב ולרע רופאים הם רק בני אדם, ולכן לא חכם להסתמך רק על דעה אחת, בטח במחלה אקוטית. בעידן שבו אנו משווים אפילו את מחירי מוצרי המזון, טבעי שנשווה בין דעות והצעות לטיפול של הרופאים שחורצים את גורלנו". 

כך תקבלו חוות דעת שנייה מרופא מומחה

 כל מבוטחי הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"ן), ומרבית המחזיקים בביטוח פרטי של חברות הביטוח, זכאים לקבל החזר כספי עבור חוות דעת שנייה מרופא מומחה, בארץ או בעולם. אם אתם חוששים כי האבחנה או הטיפול שקיבלתם אינם מתאימים, או אם אתם ניצבים בפני ניתוח או פעולה פולשנית, מומלץ להיוועץ ברופא נוסף. בדקו באינטרנט, בקשו המלצות מהרופא המטפל, שאלו חולים ותיקים והתייעצו עם חברים ומכרים על אודות רופאים ועמותות העוסקות בתחום.  עופר נוריאל, מומחה לביטוח, מסביר כי על המטפל והמוסד הרפואי לסייע בכל הדרוש לצורך קבלת חוות הדעת הנוספת. "בדקו מהו ההחזר הכספי שמציעות לכם קופת החולים או חברת הביטוח. הגיעו אל הרופא הנוסף עם תיק רפואי מסודר ומכתב מהרופא המטפל, וודאו עוד לפני הפגישה הראשונה כי הרופא הנוסף יודע שמדובר בבקשה לחוות דעת שנייה. במסגרת התהליך, תתבקשו למלא טופס בקשה להחזר הוצאות ולצרף קבלות ומסמכים רפואיים רלוונטיים, כמו מכתב מהרופא המטפל ומהרופא שממנו קיבלתם חוות דעת רפואית נוספת.