בית המשפט מזכיר: רכשתם ביטוח? תקראו את הפוליסה
פסק דין של בית משפט השלום בירושלים קובע (שוב) כי על המבוטח חלה אחריות להכיר את הפוליסה, במיוחד כאשר מדובר בפוליסה סטנדרטית
כבר בשנים הראשונות של עידן האינטרנט קבע הרגולטור כי על חברות הביטוח לאפשר צפייה בפוליסות שהן משווקות באמצעות אתרי האינטרנט שלהן. כיום זוהי דרישת סף; אתרי חברות ביטוח חייבים להציג הן את הפוליסות העדכניות והן פוליסות היסטוריות, שנרכשו בעבר והן עדיין פעילות. הגישה היא חופשית, ללא צורך בהתחברות לחשבון אישי.
אגב, ההנחיה הזו לא נועדה רק כדי שצרכני הביטוח יוכלו להשוות פוליסות לפני הרכישה, אלא גם כדי שמבוטחים שזקוקים לעיון בפוליסה, למשל לצורך הכנת תביעת ביטוח, יוכלו לעשות זאת גם כאשר הפוליסה שרכשו אינה בהישג יד.
ניתן להבין כי הרגולטור מעניק חשיבות גבוהה לשקיפות מלאה של תנאי הפוליסה לצרכנים ולמבוטחים. בביטוחי נסיעות לחו"ל למשל, שולחות חברות הביטוח את תנאי הפוליסה במייל מייד עם הרכישה או לפחות כך הן צריכות לעשות.
"אבל, בחייכם, מי קורא תנאי פוליסות?"
זה בדיוק מה שטענו בני משפחה שתבעו את חברת הביטוח בגין פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל שרכשו ממנה.
שופטת בית משפט השלום בירושלים, שהתביעה [תאמ (י-ם) 58309-09-16] הגיעה לפתחה, נתנה להם תשובה ברורה.
מקרה שהיה כך היה...
אב ושלושת ילדיו נסעו לחופשה ביוון. האב רכש ביטוח נסיעות עבור כולם, כולל כיסוי לכבודה.
לקראת סוף החופשה, לעת ערב, ברחובה של עיר, נפרץ הרכב השכור של המשפחה, וכל הרכוש שהיה בתוכו נגנב. הם דיווחו מייד למשטרה וכמובן הגישו תביעה לחברת הביטוח בה רכשו את הפוליסה. סכום התביעה כ-33,000 ש"ח.
חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה כי הפוליסה אינה מכסה רכוש שהושאר ברכב.
כמחווה של רצון טוב, חברת הביטוח הציעה פיצוי חלקי, אבל המשפחה החליטה "ללכת על כל הקופה" ופנתה לבית המשפט.
שתי טענות עיקריות הציגה המשפחה התובעת:
- היו ארבעה מבוטחים, אבל הפוליסה נשלחה רק לאחד מהם, מה שמנע מהם להכיר את הפוליסה.
- לא נאמר להם במפורש, בשיחת המכירה, כי יש החרגה לגבי רכוש שהושאר ברכב חונה ברחוב.
בית המשפט, כאמור, דחה את התביעה, ואף הטיל על התובעים כיסוי הוצאות משפט.
- בית המשפט קבע כי למרות שהחוק קובע במפורש שעל חברות ביטוח לספק לכל מבוטח את הפוליסה, הרי שבסיטואציה המסוימת, בה הרוכש הוא אביהם של המבוטחים הנוספים ומדובר בנסיעה משפחתית, שליחת הפוליסה אליו בלבד היא סבירה.
מה גם שעפ"י ההקלטות שהוצגו בבית המשפט, האב לא הצליח לספק אמצעי קשר (דואר אלקטרוני) עבור ילדיו, כך שחברת הביטוח ממילא לא היתה יכולה לשלוח להם את הפוליסה. - בית המשפט קבע, בין השאר בהסתמך על תקדימים, כי הדרישה שחברת הביטוח תיידע לגבי כל סעיף בפוליסה במעמד שיחת המכירה אינה ריאלית. קל וחומר כאשר מדובר בפוליסה סטנדרטית הזמינה בכל עת.
מתוך פסק הדין:
השורה התחתונה
למבוטחים, ולצרכנים בכלל, יש אחריות, ודאי כאשר מדובר בחוזה כגון פוליסת ביטוח. או כמו שהגדיר זאת בית המשפט: אין זה מתפקידם של חברות ביטוח וסוכני ביטוח לחסוך למבוטח את זמן הקריאה של פוליסה גם אם מדובר ב 27 עמודים כמו במקרה הנ"ל.
