סוגיות במדיניות ואסדרה של ביטוחי בריאות פרטיים

תגובה לנייר העבודה של טוביה חורב וניר קידר מאגף לכלכלה וביטוחי בריאות במשרד הבריאות

במאמר הקודם התייחסתי למתח הקיים בין משרד הבריאות לבין משרד המפקח על שוק ההון והביטוח שהועצם לאחרונה בעקבות המחקר שפרסמו בכירי משרד הבריאות וכן בהרצאות שנשאו בכירים משני המחנות בכנס הבריאות בים המלח לפני כשבוע. במאמר זה אתייחס להמשך עבודת הניתוח של משרד הבריאות לגבי שוק ביטוחי הבריאות בישראל.

בראשית הדברים ברצוני להתייחס להערה של הכותבים אשר מזדקרת לעין מיד עם הקריאה הראשונה. הכותבים מציינים כי "טרם הוכח כי להרחבת היקף ביטוחי הבריאות הפרטי ולגידול בשימוש בשירותי בריאות פרטיים יש משמעות כלשהי בכיוון של שיפור בתוצאה בריאותית של הפרט ו/או הקטנת היקפי תחלואה". מעניין מה יש לכותבים לומר על ממצאים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות עצמו בקשר לתוחלת החיים בישראל על פי מיקום גיאוגרפי ודמוגרפי. על פי הפרסום מתברר כי תוחלת החיים במרכז המדינה עולה לעין שיעור מעל זו של הפריפריה ועולה על כולן העיר רעננה. האמת הפשוטה ניתנת להיאמר, תוחלת החיים הגבוהה יותר הינה תולדה ותוצאה של טיפול רפואי טוב יותר אשר מתאפשר על ידי קיומם של אמצעים כספיים למימון בדיקות מקדימות, בדיקות מונעות ומימון פרוצדורות רפואיות מתקדמות. איך כל זה מושג אם לא על ידי הביטוח הפרטי?

ההשוואה שעושים הכותבים למערכת הרפואה הציבורית והפרטית באירופה הנה מעניינת אך מיד ניכר כי אין בעצם מה להשוות כי המאפיינים התרבותיים שונים וכל שנותר הוא להשוות מספר נתוני מאקרו שאינם תורמים ממש להבנת שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל. את האבחנות בין סוגי הביטוח המשלימים ניתן לקחת מהגדרות המפקח על הביטוח ולאו דווקא מהגדרות ה – OECD. ההגדרות הקיימות די ממצות וכוללות הגדרה לביטוח תחליפי, ביטוח משלים וביטוח מוסף.

למרות המטרות הרבות שהציבו לעצמם הכותבים בתחילת עבודתם, ניכר כי מה שעניין אותם באמת זה להציב את הרמזור הגדול שנקרא "כפל ביטוח" והוא מאפיל על הכול. בדיקתם מתחילה בבחינת היקף המבוטחים בביטוחי בריאות פרטיים שיראל (שב"ן ומסחרי) והם מציינים את הגידול בהיקף ההוצאה הפרטית על ביטוחים אלה בעשור האחרון. מבחינה של הדיאגראמה שהוצגה על ידם אנו למדים כי שיעור הגידול הגבוה יותר נובע בעצם מגידול בהוצאה על השבנ"ים ופחות על הביטוח המסחרי ואת זה ניתן להסביר לדעתי בשיווק האגרסיבי של הקופות אשר מצאו כנראה בשבנ"ים מקור הכנסה מצוין. ראו למשל את התוכניות שהושקו על ידי הקופות לפני מספר שנים לכיסוי תרופות שאינן בסל אף שהופסקו לבסוף, ראו את התוכניות המשלימות על גבי המשלימות (פלטינום, שיא וכדומה) ותמצאו מקור רווח עצום לקופות. מדוע רווח? ובכן, לפני כשנה פורסם באחד מעיתוני הכלכלה מחקר שנערך ובו נמצא כי אחוז הניצולת של השבני"ם מול הפרמיה שגובות הקופות אינו מיטיבי בלשון המעטה. קופת חולים מכבי דורגה אמנם עם 94% ניצול אולם כל השאר השתרכו אחריה בסביבות ה – 60% ניצול ותשאלו את עצמכם האם אין סיבה טובה להרים גבה ואולי שתיים?