תרומת איברים בפייסבוק?
רישום לתרומת איברים בפייסבוק
מאמר מאת עו"ד אמנון פיראן
לפני מספר חודשים פורסם בעיתונות ברחבי ארה"ב כי פייסבוק נרתמת למאמץ להגברת המודעות לתרומת איברים בכך שתאפשר לחבריה לשתף את "סטאטוס התורם" שלהם עם חבריהם וכן להתחבר למאגרי מידע המאפשרים רישום לתרומת איברים.
לכאורה מהלך יפה מאד בו הודיע מייסד פייסבוק, מרק צוקרברג, על מעורבות חברתית ראויה במסגרת הרשת החברתית.
היוזמה זכתה לתשבחות רבות בארה"ב מפי פרשנים ומשקיפים וכבר כעת נרשמו כ- 100,000 חברים בפייסבוק כתורמים פוטנציאליים. בארה"ב לבדה יש כיום כ – 114,000 ממתינים להשתלת איברים לצורך הצלת חיים ועוד מאות אלפים ממתנים להשתלת קרנית. כיום נרשמים האמריקאים כתורמים בעיקר דרך משרדי הרישוי לרכב והדבר מצוין על גבי רישיון הנהיגה שלהם. על פי כתבה בעיתון USA TODAY, האמריקאים מתלוננים כי "רק" 43% מהבוגרים בארה"ב נרשמו כתורמים להשתלת איברים במסגרת זו. הלוואי מספרים כאלה בישראל.
בישראל היו בשנתיים האחרונות מספר ניסיונות מעניינים של חברות ביטוח לעורר את המודעות בעזרת קמפיינים אינטרנטיים בשיתוף עם עמותת "אדי" לצורך הגברת המודעות אך אין מידע לגבי מידת ההצלחה בשיטה זו.
יחד עם העלאת המודעות דרך הרשת ישנן סכנות למרות שהפרשנים אינם מתייחסים אליהן, כאשר בראש וראשונה ישנו החשש לסחר באיברים דרך הרשת החברתית. לא ירחק הזמן והממולחים שבין סוחרי האיברים ימצאו את הדרך להגיע אל תורמים פוטנציאלים דרך הפייסבוק בדרכים מתוחכמות מבעבר. רק לאחרונה, בעקבות תפיסתה של רשת לסחר באיברים בישראל, התבשרנו כי התופעה לא ממש מוגרה כאן בעקבות החלת חוק השתלת איברים משנת 2008 והשיטות פשוט משתכללות או שהסוחרים מוצאים דרכים מתוחכמות לפעול מתחת לרדאר המשטרתי.
לתזכורת, חוק השתלת איברים התשס"ח-2008 , אוסר על קבלת תשלום בגין איבר, מתן תשלום בגין איבר וכן על תיווך בגינם. עונש המאסר הקבוע בחוק מגיע עד כדי 16 שנים ומקבילו בחוק העונשין במסגרת סעיף סחר בבני אדם מעמיד את העונש המרבי על 4 שנות מאסר. ההערכה היא כי התופעה צומצמה במעט אבל במקום שחיי אדם תלויים כנראה שתמיד יהיו מי שינצלו את המצב.
במסגרת ביטוחי הבריאות השונים בישראל ישנם פתרונות מימון שונים להשתלת איברים אולם המפקח על שוק ההון והביטוח באמצעות חוזר משנת 2009, העמיד את חברות הביטוח בדילמה חדשה בעת שדרש מהן לבדוק את חוקיות ההשתלות המבוצעות באופן עצמאי על ידי חלק מהמבוטחים וזאת כתנאי לזכאותם למימון זה. אין ספק שבתי המשפט ידרשו לסוגיה זו בעתיד ופסיקות ראשונות כבר צצו בשטח אך אינן מוחלטות.
